טביעה היא גורם המוות השכיח ביותר בקרב ילדים קטנים. כמה ס”מ של מים זה כל מה שצריך.
כל הורה יודע שאם מורידים את העיניים מהילד אפילו לכמה שניות, זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.
בנוסף, רוב הטביעות מתרחשות בסביבת המשפחה, כמו למשל בבריכה בחצר האחורית.
אבל כאשר אמא בשם ג’וליה הלכה לשירותים לכמה רגעים בזמן שבתה, ג’איה, צפתה בטלוויזיה, היא לא יכלה לדמיין שבתה תהיה בקרוב חלק מהסטטיסטיקה.
ג’וליה סבלה משפעת עקשנית והייתה צריכה ללכת לשירותים.
בינתיים, בתה ג’איה, צפתה בטלוויזיה בסלון.
אבל כשג’וליה חזרה כמה דקות מאוחר יותר, בתה לא הייתה בבית. וכאשר ג’וליה ראתה שהדלת האחורית פתוחה, הלב שלה נפל לתחתונים.
ג’וליה מיד הבינה שג’איה הלכה לחצר האחורית, שם נמצאת הבריכה של המשפחה.
ג’וליה סיפרה שהיא רצה החוצה וראתה מחזה מחריד.
בתה של ג’וליה צפה עם הפנים למטה בתוך הבריכה. האם המבועתת החלה לצרוח ומיד משטה את בתה החוצה מהמים. ג’איה הייתה כנראה כ 5 דקות בתוך הבריכה.
“זו הייתה הפניקה, הפחד והחרדה הכי גדולה, הכל יחד בו זמנית”.
ג’וליה הכניסה את בתה הביתה והזעיקה אמבולנס, ובאותו הזמן ביצעה החייאה בבתה.
“זה היה מחריד, מה שעברתי היה הדבר הכי נורא מכל. בתור הורה, אני הייתי אחראית לה, והיא נכנסה לבריכה, ועכשיו היא שוכבת כאן, זה כל מה שהרגשתי”.
הפראמדיקים בצידו השני של הטלפון שמעו את ג’וליה צורחת בייאוש, “ג’איה תתעוררי! תחזרי אלי!”.
אבל ג’איה הקטנה שכבה שם קרה, ללא רוח חיים.
“אנחנו מצטערים.”
כשהאמבולנס הראשון הגיע לבית, ג’וליה ישבה בחדר סמוך, בזמן שהפראמדיקים ניסו לבצע החייאה בילדה. ג’איה הובהלה לבית החולים, שם הרופאים בישרו את החדשות הנוראיות מכל, “אנחנו מצטערים, אין שום דבר נוסף שאנחנו יכולים לעשות”.
ג’איה הוכרזה מתה שעה וחצי לאחר שאמה מצאה אותה בתוך הבריכה של המשפחה.
אבל אז, הצוות הרפואי חזר עם חדשות מדהימות.
רופאה נכנסה לחדר ההמתנה ויידעה את המשפחה שהכל לפתע השתנה. ג’איה נושמת!
ג’וליה סיפרה, “פשוט בהיתי בה כאילו אני לא מבינה באיזו שפה היא מדברת, מכיוון שבמשך שעה ישבנו שם, ואמרו לנו שהילדה שלנו נפטרה”.
כשכמה אחיות נכנסו לחדר כדי לקחת את הגופה של ג’איה לנתיחה שלאחר המוות, הילדה לפתע השתעלה. אז הצוות הבין שהיא חזרה לחיים.
“הלב שלה החל לפעום, פשוט ככה. היא שכבה על השולחן, והלב שלה החל לפעום שוב”.
ג’איה הועברה במסוק לבית חולים לילדים, שם היא ריחפה בין חיים למוות.
מומחים הזהירו את ג’וליה וג’סטין לא להיות אופטימיים בהתחשב בזמן הרב שג’וליה הייתה ללא דופק.
“הם באמת לא חשבו שהיא תתאושש. ילדים לא מתאוששים סתם כך מטביעות”.
אפילו אם המצב השתפר בכל שעה, עדיין הייתה דאגה גדולה.
“זה היה נורא לשבת שם כך ולא לדעת, האם המוח שלה יעבוד? האם היא תחזור לעצמה? האם היא תוכל לדבר שוב? האם היא תוכל לעשות את הדבר שעשתה לפני? זה היה קשה כי לא ידענו דבר”, אמרה ג’וליה.
לשמחתם הרבה של ג’וליה וג’סטין, ה MRI הראה שאין סימנים לנזק מוחי.
ואז כאשר ג’וליה שמה ליפגלוס על השפתיים של ג’איה, היא הגיבה על ידי ליקוק שפתיה.
לקח זמן רב עד שג’איה חזרה לעצמה. היא הייתה צריכה ללמוד ללכת, לדבר ולצחוק שוב.
ואז אחרי מספר שבועות בבית החולים, ג’איה סוף סוף הייתה מוכנה לחזור הביתה. לפי ג’וליה, רופאים ואחיות עם ניסיון של 20 שנה אמרו שהם מעולם לא ראו דבר כזה.
ההורים של ג’איה מודעים לגודל הנס. וכשהתאחדו עם הפראמדיק הראשון שהגיע לזירה, אפילו לאיש המבוגר היו דמעות בעיניים.
ג’וליה אמרה, “אני פשוט אסירת תודה ואסירת תודה לאלוהים שנתן לנו את המתנה ואת האפשרות לשבת כאן ולהגיד לכם, יש לי נס, והנס הוא ג’איה. זה מדהים”.
וג’וליה יש עדיין רגשות אשמה, אבל היא מקווה שהסיפור שלה יגרום לאחרים לחשוב.
העצה החשובה ביותר שיש לה היא לעולם לא לעזוב את הילד שלכם לבד בקרבת מים. ילדים קטנים לא צריכים להישאר לבד באמבטיה, אפילו לא לזמן קצר, לענות לטלפון או לעשות משהו כשהילדים לא נמצאים בשדה הראייה.
אל תתנו לילד אחר להשגיח על פעוט באמבטיה, תמיד תוודאו שישנו מבוגר עם הילד.
ג’וליה ידעה שחייבים לשתף את הסיפור שלה, ואנו שמחים שהיא סיפרה אותו.
למרבה המזל, בתה בחיים היום, ומצבה מצוין, ויש לה את כל החיים לפניה.
אף אחד לעולם לא צריך לטבוע בבריכה. שתפו אם גם אתם רוצים להזהיר אחרים מפני הסכנה הזו!