לזלי דיוויד מאונטריו, קנדה, היא אדם שמחפש ריגושים ובעלת תשוקה להרפתקאות והפתעות.
יחד עם התשוקה השנייה שלה בחיים – צילום, לזלי אוהבת לחפש בתים נטושים כדי לחקור ולצלם אותם.
יום אחד, בעוד יום של חיפושים אחר בתים כאלו, לזלי מצאה בית ריק עם גג שבור וכניסה שהייתה מכוסה כולה עשבים.
כאשר נכנס לתוך הבית, היא מצאה משהו ששינה את חייה לנצח.
זו לזלי דיוויד. באינסטגרם ואתר האינטרנט שלה, היא משתפת תמונות של ההרפתקאות שלה ובתים נטושים אותם היא מבקרת.
התגלית האחרונה שלה נגעה בליבם של מיליוני אנשים בכל העולם.
היא מצאה עוד בית ישן ושבור שנראה נטוש. היא נכנסה פנימה, כמו שהיא תמיד עושה, אבל בפנים היא מצאה משהו שהכניס אותה להלם.
אדם מבוגר בשם לורנס למעשה גר בבית המפורק וה’נטוש’.
בחשבון האינסטגרם והאתר שלה, לזלי הסבירה שלורנס גר לבדו בבית הזה זמן מה.
“הוא מתקשה לנוע, אז הוא מבלה את רוב זמנו בבית. לבדו. חסרה לו עין ימין, והוא סובל מקטרקט בעין שמאל”, כתבה לזלי. “אפילו אחרי שאדם זר נכנס לביתו, הוא היה מאוד נחמד אלי. הוא היה נחמד מספיק כדי לתת לי לצלם תמונה שלו, תמונה אנצור לנצח. יש לו נשמה מדהימה ואני מתכננת לבקר אותו הרבה”.
לזלי הודתה ללורנס על הכנסת האורחים והבטיחה לבקר אותו שוב.
מספר ימים אחר כך, לזלי חזרה לביתו של לורנס עם הרבה אוכל ומשקאות. במשך 3 שעות, החברים החדשים ישבו יחד בבית השבור. הם אכלו ארוחה טובה, צחקו וניהלו שיחה.
לורנס סיפר ללזלי את סיפור חייו – את הרגעים הטובים והפחות טובים.
“הוא האדם הכי נחמד שפגשתי. הוא המיס את ליבי. הבאתי לו צ’ילי, עוגיות וחטיפים לימים הקרובים, עד שאוכל לחזור שוב במהלך השבוע”, היא כתבה. “אני מקווה לסלק את רוב האשפה ולתקן כמה דברים עד סוף הקיץ. כדי שתהיה לו קצת הרגשה של בית”.
אחרי המפגש הראשון שלהם, לזלי המשיכה להביא אוכל ללורנס על בסיס קבוע כדי שלא יהיה רעב.
היה ברור ללזלי שלורנס היה כל כך בודד שהוא כבר ויתר על החיים. היא גילתה שהוא סבל בעבר משבץ, אך לא קיבל שום טיפול רפואי.
אך המפגש שלו עם לזלי הצית בו שוב את הרצון לחיות. לאט לאט הוא החזיר לעצמו את התשוקה לחיים.
ללזלי הייתה סימפתיה והיא דאגה לאדם הזקן והבודד. היא חשבה ששיפוץ הבית שלו יחזיר לו את האושר בחיים.
היא החליטה לקחת על עצמה את הפרויקט, בעזרתם של חברים ומשפחה.
לורנס היה אדם זקן, ושנים של הזנחת הבריאות והגוף שלו עשו את שלהם. לזלי ידעה שלא נותר ללורנס זמן רב לחיות והיא רצתה שהשנים האחרונות שלו יהיו מלאות אושר ואהבה.
“הוא סיפר לו על סידורי ההלוויה שלו וביקש ממני להיות שם. אמרתי לו שלא חשבתי אחרת. הוא חלק איתי משהו שישאר איתי לנצח. הוא אמר שהיום בו הופעתי בביתו היה היום המאושר בחייו”, כתבה לזלי באתר שלה. “זה אולי צדקני מצידי לומר זאת, אבל אני מבינה איך הוא הרגיש. היום המאושר בחיי היה היום בו פגשתי אותו. הוא נתן לי את ההזדמנות לעשות משהו בשביל מישהו – מעשה טוב לב בלי לצפות למשהו בתמורה. זו הזדמנות נדירה ואני שמחה שיכולתי לקבל על עצמי את האתגר הזה”.
כאשר השיפוצים הסתיימו, לזלי ולורנס המשיכו להיפגש ולדבר.
הם דיברו על החיים שלהם באופן כללי.
לורנס היה מדבר על איך איבד קשר עם אח שלו, בן המשפחה שהיה קרוב אליו ביותר.
החודשים חלפו ומצבו הבריאותי של לורנס התדרדר. לזלי עזרה לו למצוא הוספיס על מנת שיטפלו בו.
לזלי עדיין המשיכה לבקר אותו – היא הביאה לו את האוכל האהוב עליו, ולפעמים הביאה עמה את הכלב שלה גם.
לורנס אוהב את ביתו החדש והוא מודע שכל הטוב הזה לו הוא זכה לאחרונה, הכל בזכות לזלי.
לזלי כתבה שהיא מקווה שהסיפור שלה יתן השראה לאחרים.
“אני מפרסמת את התמונה הזו בתקווה שהיא תיתן השראה לאדם אחד לפחות ליצור קשר עם מישהו שהוא אולי איבד עמו קשר או עם מישהו שהוא פשוט שכח ממנו”, היא כתבה. “הנשמות הזקנות הללו עדיין מלאות חיים ואני מרגישה מבורכת שפגשתי אותו”.
בדיוק כפי שכתבה לזלי, אנו באמת מקווים שהסיפור המדהים שלה יתן השראה לאחרים.