מערכת דיילי באזזהעיר הרוסית ירוסלאבל נקשרה למספר אירועים נוראיים בעברה. העיר זכורה בשל תאונת המטוס הטרגית שבה נהרגה כל קבוצת הוקי הקרח לוקומוטיב ירוסלאבל.
אך תושבי ירוסלאבל לעולם לא ישכחו את האירוע הנוראי שהתרחש לפני 10 שנים.
לפני קצת יותר מ 10 שנים, שכנה שמעה בכי מתוך בית בירוסלאבל. היא התעלמה בהתחלה, אבל אחרי שהבכי נמשך כשבוע, היא החליטה לבדוק את הקולות המגיעים מהבית השכן.
לזוועתה היא גילתה תינוקת בת כשנה מפוחדת, ולבדה בפינה של אחד החדרים בבית. התינוקת הושארה שם במשך שבוע על ידי אמה בלי מים או אוכל, ואם השכנים לא היו שומעים את הבכי ובאים למצוא אותה, היא לא הייתה שורדת.
הילדה הקטנה, ליזה ורביצקאיה, מיד נלקחה לבית החולים שם רופאים גילו שהיא סובלת מירך שבורה, והייתה מורעבת ומיובשת.
ליזה סבלה מבעיות התפתחות בגלל הטראומה ממנה סבלה כתינוקת. היא לא יכלה ללעוס אוכל, היא פחדה מאוד מקולות חזקים, והיא התקשתה ללמוד ללכת.
הרעיון היה לשים את ליזה בבית יתומים ואז להעמיד אותה לאימוץ אחרי שתשתחרר מבית החולים. אך בזמן שהייתה בבית החולים, אישה בשם אינה ניקה מצאה אותה ומיד נקשרה אליה.
אינה הייתה בבית החולים יומם וליל יחד עם בנה החולה. יום אחד היא שמעה צרחה מהחדר השכן ומצאה שם את ליזה. מאותו יום, אינה החלה לבקר גם את ליזה. היא תמיד הביאה לה בגדים, אוכל וצעצועים.
יום אחד כשאינה התכוונה לבקר את ליזה, הילדה הקטנה לא הייתה שם. אינה גילתה שהילדה הייתה מספיק חזקה כדי להשתחרר מבית החולים ונלקחה לבית יתומים קרוב. לאינה כבר היו שני בנים והיא מעולם לא חשבה על אימוץ. אבל ביום הזה כשליזה עזבה את בית החולים, אינה הבינה שהיא לא יכולה לחיות בלעדיה.
“ביקשתי את הכתובת של המקום אליו היא נלקחה ונסעתי לשם ברגע שיכולתי. אני אפילו לא זוכרת איך הגעתי לשם”, אמרה אינה.
האמא החלה את תהליך האימוץ ואחרי הרבה מאוד בירוקרטיה וניירת, ליזה הורשתה לגור יחד עם אינה ומשפחתה, שם הייתה מוקפת אהבה ואושר.
ליזה סבלה מקושי התפתחותי; היה ברור שהיא סבלה הרבה כתינוקת, אבל אינה הייתה יותר מנחושה להעניק לילדה הקטנה שלה את כל התמיכה והאהבה שבעולם, אפילו בזמנים קשים.
אינה החליטה לרשום את ליזה לשיעורי ריקוד, בתקווה שמוזיקה תעזור לה ותיתן לה השראה להתפתח פיזית ומנטלית. וזה עבד. הודות לריקוד, בשילוב עם האהבה והדאגה של אמה המאמצת, ליזה החלה לפרוח והפכה לילדה בריאה ומאושרת.
כשבית הספר החל, אף אחד לא האמין שזו אותה ילדה שננטשה על ידי ההורים שלה והושארה למות בבית נטוש ומטונף.
אך הייתה בעיה נוספת. לליזה היה עור כהה, זכר לאוכלוסיית הצוענים ברוסיה. כמעט כל אוכלוסיית ירוסלאב הייתה בעלת עור בהיר, והמשמעות של זה הייתה שליזה תעמוד בפני דעות קדומות בשל המראה שלה. ילדים הקניטו אותה בבית הספר ואנשים נעצו בה מבטים בכל רגע שהייתה בחוץ.
אבל לליזה לא הייתה אכפת מהמילים הקשות שספגה. “היא לא התביישה במי שהיא. כשהייתה קטנה, אמרתי לה, ‘אנשים תמיד יבהו בך – תהיי מוכנה לזה'”, אמרה אינה.
אינה תמיד אמרה לבת שלה שלעולם לא תקשיב למילים האכזריות שיגידו עליה. היום, ליזה היא צעירה מוכשרת שזכתה בתחרויות יופי וכישרונות ואפילו עובדת כדוגמנית.
ניגוד מושלם ומדהים לאיך שהחיים שלה החלו!
בגלל קריירת הדוגמנות שלה והמסע שעברה בחיים, ליזה הפכה למפורסת בכל רוסיה. רבים ראו אותה בתקשורת, כולל אמה הביולוגית שרצתה לפגוש אותה שוב. אך כל הבקשות שלה נדחו.
זה דבר נפלא מה שאהבה ואכפתיות יכולה לעשות, ואיך הם הופכים חיים שהתחילו כסיוט. אנו מקווים שליזה תמשיך לחיות חיים מאושרים ומוצלחים.
בואו נשתף את הסיפור המדהים ומלא ההשראה הזה ונפיץ קצת חיוביות.