מערכת דיילי באזזבריונות. זו מילה שמלכלכת את הפה, מושג שכמעט כולנו סולדים ממנו.
ולומר שבריונות אינה קיימת החברה שלנו היום זה פשוט לא נכון. למרבה הצער, לא משנה כמה אנחנו מנסה, נראה שבלתי אפשרי להעלים את התופעה לחלוטין.
בריונות יכולה להיות נוכחת במקום העבודה ובאירועים חברתיים, אבל היא כנראה בולטת ביותר בקרב ילדים. כמובן, לרוב הילדים לוקח זמן לפתח ולהבין מה נכון ומה לא, מה מותר ומה אסור, ואולי לא מגיעה להם את אותה ביקורת שמגיעה לאנשים מבוגרים שצריכים לדעת טוב יותר.
ועדיין, זו לא נחמה לקורבנות. פשוט תשאלו את אמא של נואה גילברט בן ה 3, שנאלצה לשמוע איך מתעללים בבן שלה בגלל צבע השיער שלו.
לפי הדיווחים, התקרית ארעה כאשר לורן בת ה 28 ובנה נואה בן ה 3 עלו על אוטובוס. באוטובוס ישבה חבורת נערים, והם החלו לצחוק על השיער הג’ינג’י של נואה.
הירידות כללו דברים כמו “הייתי שונא אם הילד שלי היה ג’ינג’י, הייתי הורג אותו”, ו “כל הילדים הג’ינג’ים צריכים להגיע לרשויות הרווחה”.
איבד את הביטחון העצמי
למרות שנואה רק בן 3 הוא הבין וקלט את כל מה שאומרים עליו. זה היה מספיק בשביל לגרום לו להיות עצוב מאוד אחר כך.
הוא תהה מדוע הוא לא בלונדיני כמו אח שלו צ’ארלי, ואפילו שאל אותו את השאלה הזו.
ולא לקח זמן רב עד שאמא לורן רשמה פוסט בפייסבוק שהפך ויארלי:
היא כתבה: “הוא לא מפסיק לשאול אותי למה אנשים שונאים את השיער שלו. הוא שאל אותו אם אני יכולה לשנות אותו כדי שאנשים יאהבו אותו. אני יכולה להרגיש את הלב שלי נשבר בכל פעם שהוא שואל אותי את זה”.
“זה לא בסדר להתנהג בבריונות כלפי מישהו בגלל צבע השיער שלו. לא עכשיו. אף פעם”.
הפוסט הפך ויארלי וצבר עשרות אלפי לייקים, שיתופים ותגובות מהורים שהגנו על נואה הקטן.
“זה השפיע כל כך על נואה, זה פשוט לא הוגן”, כתבה לורן. “גם אני ג’ינג’ית טבעית ואני זוכרת שצחקו עלי כשגדלתי, אבל לא בגיל צעיר כל כך”.
לורן רוצה עכשיו התנצלות מהנערים האחראים, ויצרה קשר עם בית הספר כדי לוודא שהם יתנצלו בפני נואה.
ועדיין, החוויה שעברה היא טיפה בים של בעיות בריונות שקורות מדי יום ברחבי העולם. אם אנחנו רוצים להעלים את התופעה הבזויה עלינו לטפל בשורש הבעיה, על ידי מציאת האחראיים וטיפולם, ועל ידי טיפול בקורבנות.
אם אתם רוצים לעזור לנו, שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם כדי להראות לנואה שהוא לא לבד.
יחד, נוכל לעמוד נגד הבריונות.