מערכת דיילי באזזלכולנו יש מגרעות. אנחנו בטוחים שכל אחד ואחת מכם יכולים לחשוב לפחות על דבר אחד שהייתם משנים בעצמכם אם יכולתם.
למרות זאת, אנו ממהרים לשפוט אנשים אחרים ולפגוע בהם עם המילים והמעשים שלנו.
אך האמת היא, אף אחד הוא לא כפי שהוא נראה – כל אחד מאיתנו הוא הרבה יותר מהמראה שלנו. המטרה של הסיפור היא לגרום לאנשים להסתכל מעבר למראה, ובמקום, להסתכל על האיש שבפנים.
הסיפור הזה מתחיל עם אדם שעלה למטוס והתיישב בכיסא שליד החלון. זו הייתה טיסה רגילה, מטוקיו להונג קונג.
אבל כאשר אישה הסובלת מעודף משקל התיישבה לידו, הסיוט הכי גדול שלו לפתע נהיה מציאות.
“היי! מה שלומך?”
האישה חייכה כשהיא מתיישבת לידי. היא הנמיכה עצמה ודחקה את הישבן הרחב שלה לתוך המושב, ממלאת כל חלל אפשרי.
ממקמת עצמה בנוחות, היא הניחה את הזרועה הענקית שלה על משענת היד המשותפת שלנו. הגודל העצום שלה מילא את החלל סביבנו. כשהיא מכווצת אותי ואת הכיסא שלי למשהו חסר חשיבות.
התכווצתי והסתובבתי לכיוון החלון.
היא נשענה לכיווני ובירכה אותי שוב לשלום עם קול ידידותי ומלא אנרגיה. הפנים שלה מעל הראש שלי, הכריחו אותי להסתובב ולהסתכל עליה. ‘היי’, עניתי בתיעוב ברור.
הפניתי את אליה את גבי כדי להסתכל מחוץ לחלון, כשאני סובל בשקט בגלל השעות הארוכות של חוסר הנוחות שאצטרך לחוות לצד המפלצת שלידי.
היא נתנה לי דחיפה קלה עם הזרוע הענקית שלה. ‘קוראים לי לורה. אני מבריטניה. מה איתך? יפן?’.
‘מלזיה’, נבחתי עליה.
‘אני כל כך מצטערת! האם תקבל את התנצלותי הכנה? בוא, תלחץ את ידי. אם אנחנו עומדים לשבת זה לצד זו במשך שש שעות בטיסה, כדאי שנהיה חברים, אתה לא חושב?’. כף יד גדולה התנופפה מול הפנים שלי. לחצתי לה את היד בחוסר חשק, עדיין לא הוצאתי מילה.
לורה החלה איתי שיחה, כשהיא לא מתייחסת למחוות הלא ידידותיות שלי. היא דיברה בהתלהבות על עצמה ועל הטיול שלה להונג קונג לפגוש חברים. היא סיפרה לי על רשימת דברים שהיא מתכננת לקנות עבור התלמידים שלה בפנימייה בה היא מלמדת.
עניתי לה תשובות של מילה אחת לשאלות שלה על עצמי. לא מוטרדת מהקרירות שלי, היא הנהנה בראשה כשהיא מגיבה בהערכה על התשובות שלי. הקול שלה היה חם ודואג. היא הייתה מתחשבת ומסבירת פנים כאשר הגישו לנו משקאות ואוכל, כשהיא מוודאת שיש לי מקום להזיז את הכיסא שלי. ‘אני לא רוצה להפריע לך עם גודל הפיל שלי!’ היא אמרה בכנות מדהימה.
להפתעתי, הפנים שלה שדחו אותי כמה שעות לפני כן, הפכו עכשיו להיות מלאי חיים, רגועים וחייכניים בו זמנית. לא יכולתי שלא להוריד את שכבת ההגנה שלי לאט לאט.
לורה הייתה אשת שיחה מעניינת ביותר. היא הייתה בקיאה בנושאים רבים מפילוסופיה ועד מדע. היא הפכה נושאים שעל פניהם נראו לא חשובים למשהו שרוצים לחקור ולהבין. ההערות שלה היו מלאות הומור ומלאות השראה. כשהנושא שלנו עבר לתרבויות, הופתעתי לטובה מהתגובות האינטליגנטיות והניתוח מלא המחשבה שלה.
במהלך השיחה, לורה הצליחה להצחיק כל אחד ואחת מצוות הדיילים.
כשדיילת פינתה את המגשים שלנו, לורה סיפרה מספר בדיחות של הגודל שלה. הדיילת צחקה בקול כשהיא תופסת את ידה של לורה ואומרת, ‘באמת שעשית לי את היום!’.
בדקות הבאות לורה הקשיבה ונתנה לדיילת טיפים לגבי בעיית המשקל שלה. הדיילת אסירת התודה אמרה לפני שהמשיכה בדרכה, ‘אני צריכה להמשיך לעבוד, אחזור אחר כך להמשיך לדבר איתך’.
שאלתי את לורה, ‘חשבת פעם לעשות דיאטה?’.
‘לא’, היא ענתה. ‘עבדתי קשה מדי להגיע למצב הזה. למה שאוותר עליו?’.
את לא מודאגת בקשר למחלות לב וכלי דם שמגיעים עם בעיה של עודף משקל? שאלתי אותה.
‘בכלל לא. אתה נהיה חולה רק אם אתה מודאג בקשר למשקל שלך כל הזמן. אתה רואה פרסומות של מרכזי דיאטה שאומרים, ‘שחרר את עצמך ממטען עודף כדי שתהיה חופשי להיות עצמך’. אלה שטויות! אתה חופשי ומשוחרר רק אם אתה מרגיש בנוח לגבי עצמך, ולגבי איך שאתה נראה בכל שעה של היום ובכל רגע של השנה! מדוע שארצה לבזבז את זמני על משטרי דיאטה כשיש לי כל כך הרבה דברים חשובים אחרים לעשות וכל כך הרבה חברים טובים? אני אוכל בריא ועושה הליכות באופן קבוע; אני בגודל הזה כי נולדתי גדולה! יש הרבה יותר בחיים מאשר לדאוג לגבי המשקל שלך כל היום’.
היא לגמה מהיין שלה. ‘חוץ מזה, אלוהים נותן לי כל כך הרבה אושר ושמחה שאני זקוקה לגוף גדול יותר כדי לאחסן את כולו! למה שארד במשקל כדי לאבד את האושר שלי?’. המום למדי מהסיבות שלה, צחקקתי.
לורה המשיכה. ‘אנשים רואים בי לעתים קרובות בתור אישה שמנה עם חזה גדול, ירכיים גדולים וישבן גדול שאף גבר לא ירצה אפילו להסתכל עליו. הם מסתכלים עלי בתור אתר מוזנח. הם חושבים שאני עצלנית ושאין לי כוח רצון. הם טועים’.
הם הרימה את הכוס שלה לדיילת שחלפה לידה. ‘עוד קצת מהיין הנפלא הזה בבקשה’, היא חייכה במתיקות לדיילת. ‘שירות נפלא מהצוות שלך. שאלוהים יברך את כולכם’, היא אמרה.
היא הסתובבה אלי, ‘האמת שמבפנים אני אדם רזה. אני מלאת אנרגיה ואנשים לא מצליחים לעמוד בקצב שלי. עודף הבשר הזה כאן כדי להאט אותי. אחרת אני ארוץ בכל מקום וארדוף אחרי גברים’.
האם גברים רודפים אחרייך? שאלתי בהומור.
‘כמובן שהם רודפים. אני נשואה באושר, אבל גברים עדיין מתחילים איתי. לרובם יש בעיות במערכות היחסים שלהם והם צריכים מישהו לדבר איתו. מסיבה כלשהי, הם אוהבים לדבר איתי. אני חושבת שהייתי צריכה להיות יועצת זוגיות במקום מורה בבית ספר’.
לורה עצרה רגע לפני שאמרה בהתחשבות, ‘אתה יודע, מערכת יחסים בין גברים ונשים היא כל כך מורכבת. נשים מעריצות גברים וקוראות להם ‘מותק’ עד שהן מגלות ששיקרו להן, ואז הן הופכות להיות ממורמרות. גברים אוהבים נשים כל כך שהם רואים בהן כנפש התאומה שלהם עד שהם מסתכלים על חשבון כרטיס האשראי שלהם, ואז הנשים הופכות לשטן עם קלשון’.
השיחות המעניינות עם לורה הפכו את הטיסה למהנה ביותר. הדרך בה אנשים נמשכו אליה ריתקה אותי מאוד. עד סוף הטיסה, כמעט חצי מצוות המטוס עמד במעבר לידנו, דיבר וצחק יחד עם לורה. הנוסעים סביבנו הצטרפו גם הם לחגיגה. לורה הייתה במרכז העניינים, כשהיא ממלאת את המטוס בחמימות נעימה.
כשנופפנו לשלום אחד לשנייה כשהגענו לשדה התעופה בהונג קונג, ראיתי אותה הולכת לכיוון קבוצה גדולה של מעריצים מבוגרים וילדים. מחיאות כפיים וקולות שמחה נשמעו כשהקבוצה חיבקה ונישקה את לורה. היא הסתובבה אלי וקרצה לכיווני.
הייתי בהלם, כשלפתע קלטתי: לורה הייתה האישה הכי יפה שאי פעם פגשתי בחיים”.
איזה סיפור! המסר מאחוריו לא רק חשוב, אלא משהו שכולם צריכים לראות ולהעריך.
גם אתם חושבים שלורה נשמעת כמו אישה נפלאה? שתפו אם אתם מסכימים. והשאירו את המחשבות שלכם בתגובות למטה גם כן!