מערכת דיילי באזזאליזבת’ קוקרן סימן נולדה ב 5 למאי, 1864, אבל אם אתם לא מזהים את השם, היא ידועה יותר בתור העיתונאית נלי בליי.
היא גדלה בפנסילבניה, ובתור נערה צעירה היא כבר רצתה לעבוד ולהתחיל בקריירה.
אביה של אליזבת’ נפטר כשהייתה צעירה, ואחרי מותו, אליזבת’ עזרה לפרנס את אמה ו 14 האחים שלה.
אליזבת’ לא אהבה את העובדה שנשים צריכות להישאר בבית, אז היא החליטה לעשות שינוי בעולם.
אחרי שקראה טור בעיתון פיטסבורג דיספאץ’ בשם “במה בנות טובות”, אליזבת’ כל כך כעסה שהיא כתבה מכתב לעורך העיתון.
העורך, ג’ורג’ מאדן, התרשם מאוד מהמכתב של אליזבת’ וביקש ממנה לכתוב כתבה לעיתון.
היא עשתה זאת, ואחרי שמאדן קרא את הכתבה, הוא הציע לאליזבת’ עבודה קבוע ונתן לה כינוי: נלי בליי.
בתור נלי בליי, היא כתבה על בעיות וזכויות נשים, מה שהיה נדיר מאוד בתקופה הזו. כתבות שנכתבו לנשים היו בעיקר על אופנה, חברה, וטיפים לגינון.
אליזבת’ כתבה כתבות תחקיר רבות, כאשר היא מתחזה ונכנסת למפעלים רבים וחושפת את התנאים הרעים בהם נשים עבדו.
אבל אחרי זמן מה, העורכים של העיתון החליטו שהיא תכתוב רק ‘כתבות נשים רגילות’ והיא החלטה לעזוב את פיטסבורג ולעבור לניו יורק.
החיים בעיר הגדולה לא היו קלים. אליזבת’ עברה 4 חודשים ללא עבודה. אבל אז, היא מצאה עבודה בעיתון New York World newspaper, ואחת המשימות הראשונות שלה הייתה להיכנס בתור סמויה לבית חולים ידוע בשמצה לחולי נפש.
כל מי שהתאשפז בבית החולים לחולי נפש בבלאקוול איילנד לא חזר משם, ולא הייתה דרך לגלות איך התנאים בפנים.
למרות שהיו שמועות על ההתעללויות של צוות העובדים של בית החולים, אף אחד לא העז להעיד או לבדוק את הנושא.
אז עם הבטחה שהיא תשוחרר אחרי 10 ימים, אליזבת’ לקחה על עצמה את המשימה הקשה בחייה.
אבל אפילו שהיא ידעה שזה יהיה נורא, אליזבת’ לא יכלה לדמיין לעצמה כמה רע זה באמת יהיה.
בבית החולים היו פי 2 יותר חולים מאשר היה מקום. הארוחות היו מורכבות מלחם יבש ולא אפוי, בשר מקולקל, מרק תפל, ומים מטונפים. וחולדות הסתובבו בכל מקום.
אליזבת’ התחזתה לחולת נפש, אך היא תארה את התנאים בבית החולים לכל כך רעים שזה היה מספיק להפוך כל אחד למטורף.
בנוסף, אליזבת’ פגשה מספר נשים שלא היו חולות נפש כלל וכלל, אלא הן פשוט היו עניות או לא דיברו אנגלית.
המטופלות עברו התעללות, היו מכים אותן, קושרים אותן, והיו מכריחים אותן להתקלח במים קפואים.
רופאים סירבו להאמין למטופלות שהתלוננו על ההתעללות, ואלו שהתלוננו קיבלו עונשים.
נשים שבאמת היו חולות לא קיבלו את הטיפול שהיו צריכות.
כפי שהובטח, עורך דין בא לאליזבת’ אחרי 10 ימים.
אחרי שפורסם הספר פורץ הדרך של אליזבת’ על הזמן שלה בבלאקוול איילנד – ’10 ימים בבית המשוגעים’, הממשלה קיבלה את ההמלצות שלה ומצב החולות במקום השתפר בצורה ניכרת.
אליזבת’ הפכה מפורסמת בכל המדינה. היא המשיכה לכתוב כתבות חשובות, ובזכות העובדה שהייתה סלבריטאית, הכתבות שלה שינו את החברה. היא המשיכה לכתוב על עוני, פוליטיקה ובעיות נוספות שלפני כן נשים לא יכלו לדבר עליהן.
אליזבת’ נתנה השראה לנשים רבות לפני שנפטרה משבץ ב 1922 כשהייתה בת 57.
שנתיים לפני כן, היא חוותה אושר גדול כאשר נשים סוף סוף קיבלו זכות הצבעה.
אליזבת’ השיגה הרבה בחייה הקצרים, ולמעשה שינתה חלקים גדולים בהיסטוריה של ארצות הברית, והעולם כולו.