“עוד רגע”, אומרים 9 מתוך 10 הורים שעונים לאימייל או להודעת וואטסאפ כשהילדים שלהם מבקשים מהם משהו.
אם לנו קשה להתנתק מהעולם הדיגיטלי, אז דמיינו לעצמכם שאתם בני 4 והקווי הדמיון בין פנטזיה למציאות מטושטשים לחלוטין – ואז תוסיפו לזה חוויה מרתקת, כיפית, וצבעונית. או שאתם בני 6 וכל פרק של הלנה מאוולור או סופר סטרייקה טוב יותר מהקודם. או שאתם בני 8 וכמעט סיימתם לבנות משהו מדהים ב’מיינקראפט’. למה שתרצו להפסיק?
זו הסיבה שכל כך קשה לנתק ילדים מהמכשירים האלה. וכשאיומים לא עובדים, ואתם מגלים את המחקר שאזהרת 2 הדקות היא גם לא האופציה הטובה ביותר, מה אתם יכולים לעשות?
למרבה המזל, לאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) ישנם קווים מנחים סביב שימוש במסכים שמקלים קצת על רגשות האשמה שלנו ההורים, אבל אתם עדיין צריכים לנתק את הילד שלכם מהאייפאד בשלב מסוים. מלבד להיות מודל לחיקוי, נסו את הטיפים האלה כדי להקטין למינימום את הקונפליקט ולמצוא את האיזון שכולנו מחפשים.
1. הכינו מראש פעילות אחרת (נקודת בונוס אם תגרמו לה להיראות כיפית)
עבור המשתמשים הצעירים יותר, מעברים הם קשים – נקודה. אפילו אם הדבר הבא לעשות הוא בגדר חובה (כמו לאכול ארוחת צהריים), תכינו את הילד שלכם מראש, תגידו לו מה יקרה אחרי זה. אתם יכולים לעשות חזרות לתהליך: “כשאני אומר זהו, אז האייפאד הולך לישון. בוא נראה באיזו מהירות אתה יכול לסגור אותו! ברגע שהוא ישן, אנחנו יכולים להתנגב לחדר השני ולצייר”.
2. השתמשו ברמזים ויזואלים וקוליים כדי לעזור לילד לשים לב למגבלת הזמן
עבור ילדים שעדיין לא מבינים את הקונספט של זמן, נסו טיימר שיכול לתת להם אחריות על המצב. “כשהזמן נגמר, זה יראה וישמע ככה”.
3. חפשו אפליקציות עם טיימר מובנה
נגני וידאו כמו Cakey או Huvi עוזרים להורים ויש להם טיימרים מובנים שעוצרים את האפליקציה בעצמם. אז האחריות עוברת להורים לוודא שהילדודס לא מדלגים לאפליקציה אחרת.
4. תגידו לילד לעצור בהפסקה טבעית, כמו סוף של פרק, רמה או פעילות
קשה לילדים (וגם למבוגרים!) להפסיק באמצע משהו. לפני שהילד שלכם משתמש במכשיר, דברו על מה שהם רוצים לעשות או לשחק, מה יהיה מקום טוב לעצור, וכמה זה זה יקח. הציבו גבול יחד ושמרו עליו, זמן מרווח קטן (2 דקות כדי שהם יוכלו לסיים) הוא בסדר.
5. דברו על השלכות ועמדו בהן כשילדים מותחים את הגבול
כששום דבר לא עובד, חשוב לדבר על ההשלכות למתי שהילד לא מוכן לוותר.
עבור ילדים קטנים, אפשר להגיד, “אם קשה לך לכבות, הטאבלט צריך ללכת ליום שלם”. לילדים גדולים זה יותר על שמירת המכשירים במקום ציבורי, לתאם ציפיות, ולעמוד בהן. אם הם מראים לכם שהם יכולים להיות שותפים ויודעים איך לנהל את עצמם, אתם יכולים להיות גמישים יותר.