מערכת דיילי באזזאנו חיים בעולם בו הצלחה נמדדת בכך שלא תבלטו יתר על המידה. מכיוון שאם אתם לא מתאימים למסגרת מסוימת או שאתם קטנים שונים מאחרים, אתם ישר נחשבים ל’מוזרים’ או ‘חריגים’.
זו השקפת עולם עצובה, והיא שמה דגש גדול מדי על איך שאנחנו נראים או איך אנחנו משווים את עצמנו לאחרים.
פשוט תשאלו את ג’ונו לנקסטר, אדם, בשר ודם כמו כולנו, אבל, למרבה הצער, העולם מזכיר לו לעתים קרובות עד כמה הוא יכול להיות אכזר.
ג’ונו נולד בבריטניה ב 1985, אבל הוא לא נראה כמו שאר התינוקות.
הוא סבל מתסמונת טריצ’ר קולינס – פגם גנטי הגורם לעיוות תווי הפנים, לקויות שמיעה ואכילה.
זה היה יותר מדי עבור ההורים של ג’ונו אשר נטשו אותו בגלל המראה שלו.
“כשנולדתי, ההורים שלי היו בהלם. יצאתי מבית החולים 36 שעות אחרי שנולדתי. רשויות הרווחה מצאו מישהו שיטפל בי. הייתה לי מטפלת אומנה בשם ג’ין”, נזכר ג’ונו.
השנים הראשונות של ג’ונו היו מלאות בבריונות וחוסר רצון של העולם להבין את מצבו.
“הרגשתי שאני לבדי והרגשתי שאין אף אחד אחר בעולם כמוני. לאנשים יש מזל לזכות בלוטו או להפוך לכדורגלנים מקצוענים, רופאים, עורכי הדין, אבל אני חשבתי, ‘למה הייתי צריך להיוולד ככה?’ “, אמר ג’ונו בראיון.
תסמונת טריצ’ר קולינס לא משפיעה על האינטליגנציה של הילד בשום צורה, אבל הדבר היחידי שעניין את הבריונים של ג’ונו היה המראה שלו.
ג’ונו סירב לוותר ולתת לבריונים לנצח, ולצידו עמדה אישה נפלאה.
ג’ין, שהייתה משפחת האומנה של ג’ונו, ניסתה לאחד בינו לבין ההורים הביולוגיים שלו. אבל אחרי שהם החזירו את המכתבים שלה במשך 5 שנים רצופות, היא לקחה את זה לשלב הבא – וב 18 למאי 1990 היא אימצה את ג’ונו.
“אז קיבלתי שני ימי הולדת! הייתי מספר לילדים האחרים שאמא שלי הלכה לבית החולים, הסתכלה על כל התינוקות ובחרה אותי, לעומת ההורים שלהם שנתקעו איתם”, סיפר ג’ונו.
בעזרת אהבה ודאגה של ג’ין, ובעזרת הרוח החזקה שלו, ג’ונו החליט לעשות טוב בעולם ולהשתמש בניסיון שלו כדי לעזור לאחרים.
עכשיו, בגיל 30, ג’ונו מקדיש את חייו כדי לעזור לאחרים בעולם עם תסמונת טריצ’ר קולינס.
הוא פוגש ילדים, נותן להם תקווה ותמיכה, ומדבר עם ההורים שלהם על הסיטואציה שלהם.
אחד הילדים שג’ונו פגש ועוזר להם הוא זכארי וולטון בן השנתיים מאוסטרליה.
למרות גילו הצעיר, זכארי כבר היה קורבן לבריונות. אבל הוא מצא חבר אמת בג’ונו.
“כשהוא אמר שהוא מגיע לאוסטרליה, ידענו שאנחנו חייבים לפגוש אותו וזה שימח אותנו מאוד לראות את זאק פוגש מישהו כמוהו”, אמרה אמו של הילד, שרה וולטון.
כשג’ונו פגש את זכארי בפעם הראשונה בנובמבר 2014, התמונה פורסמה בפייסבוק – וזה פשוט מקסים לראות.
הקשיבו לג’ונו מספר את הסיפור שלו בסרטון למטה. אנחנו מבטיחים, לא תוכלו שלא להתרגש.
למרות שסיפורו של ג’ונו שובר את הלב, זה גם מרומם את הרוח לראות את הכוח והאומץ שלו ואיך הוא משתמש בהם כדי לעזור לילדים אחרים באותה הסיטואציה.
אנחנו בהחלט מקווים שנוכל לעורר מודעות לסיפור של ג’ונו. לא רק כדי לתת השראה לאחרים, אלא גם כדי לתת תקווה ובטחון עצמי לאחרים הזקוקים לזה. מכיוון שכולנו צריכים השראה מדי פעם.
צפו בסרטון: