מערכת דיילי באזזאבי (abby) פורקו הייתה בת 4 בלבד כאשר אובחנה עם לוקמיה.
להורים השבורים שלה אמרו שיש לה סיכוי של 20% לחיות. זה משהו שאף הורה לא רוצה לשמוע – ועבור ההורים של אבי, זה היה כאילו בתם בת ה 4 קיבלה עונש מוות.
אך הילדה הקטנה סירבה לוותר.
במהלך שש השנים הבאות, משפחת פורקו העבירה את זמנה בנסיעות הלוך ושוב בין בתי חולים שונים ולביתם.
“דאגנו שהיא תהיה מוקפת אהבה מכיוון שידענו שכל רגע יכולנו לאבד אותה. היו רגעים שלא ידענו אם היא תשרוד; היא סובלת מכל כך הרבה זיהומים שיכולים לסיים את חייה”, אמרה פטי, אמה של אבי.
באוקטובר 2013, אבי סוף סוף סיימה את הטיפולים. היא יכלה ללכת לבית הספר, לבלות עם חברות, לשחק כדורגל, ולהיות כמו כל אחת אחרת בגילה.
אך כפי שקרה שוב ושוב, הסרטן סירב לעזוב את אבי.
שנה לאחר מכן, המחלה הארורה חזרה – והפעם בצורה קשה יותר.
אחרי זמן קצר, אבי לא יכלה לזוז יותר. כל תנועה קטנה גרמה לכאבים נוראיים, והיא בקושי יכלה לפתוח את פיה ולדבר. משפחתה החליטה לעזוב הכל, ולעבור עיר כדי להיות קרובים לבית החולים.
בפברואר 2015, אבי קיבלה השתלת מח עצם, אך גופה דחה אותה.
ואז ב מאי 2016, היא סבלה מכשל כליות.
הפעם, הרופאים הסבירו שלאבי נותרו 48 שעות לחיות. היא הוצאה מטיפול נמרץ על מנת לבלות את הרגעים האחרונים שלה יחד עם משפחתה.
ההורים שלה אבי החלו לתכנן את ההלוויה. הם בחרו ארון ומוזיקה לטקס. הסבים שלה טסו כדי להיפרד.
אבל בדיוק כשכולם חשבו שזה הסוף, אבי פקחה יעניה ולחשה, “יש בי עוד כל כך הרבה חיים”.
משום מקום, כשאבי כבר לא קיבלה שום טיפול ומשפחתה כבר נפרדה ממנה, הילד הקטנה המשיכה להילחם וגברה על כל הסיכויים.
“לא יכולנו להאמין, תוך מספר ימים, שבועות, וחודשים היא החלה ללכת ולהתחזק. זה נס משמיים”, אמרה פטי, אמה של אבי.
שנה אחרי הנס, הרופאים עדיין לא הצליחו למצוא הסבר הגיוני להחלמה המופלאה של אבי.
אבי היום בת 10 ולומדת בכיתה ה’. הסרטן שלה בנסיגה, ולמרות שהעתיד לא תמיד בטוח, כל דקה שאבי בחיים היא ברכה עבור משפחתה.
“ראינו אותה מתה וחוזרת לחיים. עכשיו, אנו מצפים לעתיד”, אמרה אמה של אבי.