במשך עשרות שנים אמנדה סקרפינטי שמרה על תמונה בשחור לבן של אחות מחבקת אותה כשהייתה תינוקת.
השנה בה צולמה התמונה הייתה 1977 והיא צולמה בבית חולים בניו יורק אחרי שאמנדה סבלה מתאונה קשה. אמנדה, אז בת 3 חודשים, נפלה מהספה לתוך מכשיר אדים ונשארה עם כוויות בדרגה 3. בתמונה, הראש של הילדה הקטנה עטוף בתחבושת כשהאחות עושה כמיטב יכולה לנחם אותה.
במהלך השנים הבאות, אמנדה עברה ניתוחים רבים והייתה קורבן לבריונות מתלמידים בבית הספר בגלל המראה שלה. בכל פעם שלאמנדה היה יום רע, היא הייתה מסתכלת על תמונת השחור לבן עם של האחות. התמונה הביאה לה נחמה כשהיא יודעת שיש לפחות אדם אחד שאכפת לו ממנה.
אמנדה המשיכה לקוות שיום אחד היא תזכה לפגוש את המלאך השומר שלה. היא חיפשה במשך 20 שנה, ולבסוף החליטה לפנות לרשתות החברתיות בניסיון אחד אחרון.
מה שקרה אחר כך חימם לנו את הלב, והיינו חייבים לשתף את הסיפור המרתק הזה איתכם!
השנה הייתה 1977 כאשר אמנדה סקרפינטי, תינוקת בת 3 חודשים, הובהלה באמבולנס לבית החולים באולבני, ניו יורק, עם כוויות בדרגה 3. היא ספה מהספה לתוך מכשיר אדים.
בבית החולים טיפלה בה אחות צעירה. בתמונת השחור לבן מאותה שנה רואים את האחות מחזיקה את אמנדה בזרועותיה ומחייכת אליה בעדינות.
קורבן בלתי פוסק לבריונות
אמנדה החלימה מהתקרית, אך למרבה הצער היא הייתה קורבן לבריונות אינסופית בגלל הצלקות שהשאירו הכוויות.
“כשהייתי ילדה, והיו לי צלקות מהכוויות, כל הזמן היו מציקים לי, מענים אותי”, אמרה אמנדה. “הייתי מסתכלת על התמונות האלה ומדברת איתה, אפילו שלא ידעתי מי היא. קיבלתי נחמה רק מלהסתכל על האישה הזו שנראתה כל כך כנה ואמיתית כשטיפלה בי”.
אמנדה קיוותה שיום אחד היא תוכל למצוא את האחות שניחמה וטיפלה בה במהלך התקופה הקשה. אחרי 20 שנים של חיפושים, ללא הצלחה, אמנדה ניסתה את מזלה ברשתות החברתיות. היא שיתפה את תמונת השחור לבן בעמוד הפייסבוק שלה, וכתבה, “ממש הייתי רוצה לדעת איך קוראים לה ואולי לדבר ולהיפגש איתה. בבקשה שתפו, כי אתם לעולם לא יודעים למי זה יכול להגיע”.
התפשטה כמו אש בשדה קוצים
הפוסט שלה שותף פעמים רבות, ויום למחרת היא קיבלה את ההודעה לה חיכתה כל כך הרבה זמן. אנג’לה לירי, שעבדה בבית החולים באותו הזמן, זיהתה את חברתה לעבודה, סוזן ברגר. סוזן הייתה בת 21 כשהתמונה צולמה ובדיוק סיימה לימודים באוניברסיטה. גם היא שמרה את התמונות ומעולם לא שכחה את התינוקת עם הכוויות.
“אני זוכרת אותה. היא הייתה שלווה ושקטה מאוד”, נזכרת סוזן. “בדרך כלל כשתינוקות יוצאים מניתוח הם ישנים או בוכים. היא הייתה כל כך בוטחת ורגועה. זה היה מדהים”.
זמן קצר אחר כך, השתיים זכו לאיחוד מרגש אחרי 38 שנים.
“אני לא יודעת לכמה אחיות היה את המזל שמשהו כזה יקרה, שמישהו יזכור אותך אחרי כל כך הרבה זמן”, אמרה סוזן.
“אני מרגישה כבוד שאני זו שמייצגת את כל האחיות שטיפלו באמנדה במהלך השנים”.
כל כך התרגשנו כשקראנו את הסיפור הזה, במיוחד כשחושבים על כל מה שאמנדה עברה.