ואלרי ווטס חוותה משהו שאף הורה לא צריך לחוות. היא הייתה בהריון בחודש התשיעי ונותרו לה מספר ימים לפני הלידה, כאשר בישרו לה חדשות טרגיות שהתינוק שבבטן שלה מת.
אי אפשר היה לתאר את העצב והצער של האישה. ומה ששבר את הלב עוד יותר היה שהיא נשארה עם חדר ילדים עם עריסה, צעצועים, ובגדי תינוקות – אבל בלי תינוק.
לקח לואלרי זמן, אך בסופו של דבר היא החליטה למכור את העריסה בגראג’ סייל – אך למה שקרה אחרי שהעריסה נמכרה היא לא הייתה מוכנה.
עכשיו הסיפור המקסים הזה מתפשט ברשת כמו אש בשדה קוצים ובגלל כל הסיבות הנכונות.
“ידעתי את זה במשך כל השבוע. הוא כמעט ולא זז. הייתי לחוצה מאוד”.
אלו המילים שואלרי ווטס אמרה כאשר דיברה על השבוע לפני שבנה, נואה, נולד ללא רוח חיים.
אחרי החוויה הטראומטית של לידת תינוק מת, ואלרי לא הצליחה להביא את עצמה למכור את הדברים של נואה או לגעת בחדר התינוק שהיא הכינה עבורו. היא הייתה כל כך שבורה שהיא השאירה את החדר כמו שהוא במשך שנה.
אך שנה לאחר מכן, היא חשבה שיש לה מספיק כוחות כדי לארגן גראג’ סייל ולמכור את החפצים של נואה. זו הייתה החלטה קשה והיא הכריחה עצמה למכור כמה פריטים – במיוחד את העריסה, אליה הייתה הכי קשורה. היא הייתה בטוחה שזה יהיה הדבר האחרון מישהו ירצה לקנות.
אך להפתעתה, אדם מבוגר בשם ג’ראלד התעניין בעריסה. ג’ראלד משחזר רהיטים ישנים בזמנו הפנוי וחשב שהוא יוכל להשתמש בעריסה. הוא התעקש לקנות את העריסה, אך חש שואלרי אינה בטוחה שהיא רוצה למכור אותה.
“היא היססה, ידעתי שאולי היא לא רוצה למכור אותה. אך היא מכרה בכל זאת”, אמר ג’ראלד.
ג’ראלד לא היה מודע לסיבה האמיתית מאחורי הגראג’ סייל. הוא ראה שואלרי מוכרת בגדי תינוק והניח שהילד שלה גדל ושאלו דברים שהיא כבר לא צריכה.
ג’ראלד לא ידע שאישתו, שגם הייתה בגראג’ סייל, דיברה עם ואלרי לפני כן ושאלה אותה בן כמה הילד שלה. ואלרי סיפרה לה שהבן שלה נפטר וזה שבר את ליבה של האישה.
ג’ראלד הכניס את העריסה למכונית והוא ואישתו חזרו לביתם. בדרכם הביתה, אישתו סיפרה לו את הסיפור של ואלרי. הם הבינו את המשמעות של העריסה עבור ואלרי ומדוע היא היססה למכור להם אותה. הם החליטו שהם צריכים להחזיר לה את העריסה.
אך ג’ראלד חשב שזה יכאב לואלרי אם הוא יחזיר לה את העריסה בשלמותה – בצורת עריסה, אז הוא החליט להפוך אותה לכיסא יפיפיה כמצבת זיכרון לנואה.
שבוע אחר כך, ג’ראלד חזר לביתה של ואלרי עם מתנה. העריסה הלא משומשת הפכה עכשיו לכיסא יפיפיה שיהיה בביתה ויהיה זיכרון לנואה.
ואלרי נשארה בדמעות מהמחווה המדהימה והמרגשת של האיש הזה שהיא כלל לא מכירה.
“זה מדהים, ויש בחוץ אנשים טובים, זו ההוכחה”, היא אמרה.