זה ידוע ומתועד שלמגע פיזי יש אפקט מרפא על בני אדם, ובמיוחד על פגים. זה יכול להיות קשה מאוד לפגים להיות רחוקים מההורים שלהם אפילו לשנייה אחת. ורוב ההורים מנסים להישאר בפגיה יחד עם הניסים הקטנים שלהם כמה שיותר.
אך למרבה הצער, הורים צריכים לפעמים לעשות דברים אחרים מחוץ לבועת התינוקות, כמו לעבוד או לעשות סידורים. כשזה קורה, זו לא אשמת אף אחד, למרות שזה קשה מאוד להשאיר את התינוק לבדו בבית החולים.
אך בפגיה בבית חולים באטלנטה, מישהו הופך את החיים קלים יותר עבור הורים במהלך 12 השנים האחרונות. דייויד דוצ’מן חיבק אלפי תינוקות בבית החולים במהלך השנים, והכל כדי להקל על חייהם של ההורים שלהם.
לפני 15 שנה, דיוויד דוצ’מן יצא לפנסיה אחרי קריירה ארוכה ומוצלחת בתור איש עסקים בינלאומי. אבל כמו פנסיונרים רבים, היה לו הרבה זמן פנוי והוא לא ידע מה הוא רוצה לעשות בזמן הזה. הוא עשה כמה הרצאות באוניברסיטה הקרובה לביתו. אך הוא רצה לעשות משהו שיתרום בחזרה לקהילה.
וזה היה הרגע שהוא הבין שהוא יכול לעשות משהו שיעזור לדור הצעיר. הוא הלך לבית חולים באטלנטה ושאל אם הם צריכים מתנדבים, והם אכן היו צריכים. בשנה הראשונה, דיוויד עזר במחלקת טיפול נמרץ לילדים, ולאחר מכן התבקש לעזור בטיפול נמרץ לתינוקות.
“לפני ששמתי לב, החזקתי תינוקות קטנים בידיים”, סיפר דיוויד. “ו 12 שנים חלפו להן במהירות”.
דיוויד בן ה 82 הוא נשוי, יש לו שתי בנות בשנות ה 50 לחייהן, ויש לו גם שני נכדים. הוא אמר שהעבודה שלו בבית החולים לא עזרה רק לתינוקות, אלא מהווה ברכה עבורו.
“זה מספק מאוד, לא רק בגלל שהתינוקות בוכים ואתה יכול לעזור להם להפסיק לבכות. התחלתי לאהוב את זה, אבל לא רק בגלל החיבור עם התינוקות, אלא בגלל האווירה הכללית בבית החולים”.
אבל דיוויד לא נמצא שם רק בשביל התינוקות – הוא שם גם עבור ההורים כשהם זקוקים לכתף תומכת.
“אני מדבר לפעמים עם אמהות ומחזיק להם את היד, מכיוון שלהחזיק יד של אמא זה חשוב בדיוק כמו להחזיק יד של תינוק. הורים נמצאים תחת לחץ רב. כשיש מישהו שאומר להם שהם יכולים ללכת לאכול ארוחת בוקר ולהבטיח להם שאני אשאר עם התינוק שלהם, זה בעל משמעות עבורם. זה חשוב”, אמר דיוויד.
זה משהו שאמו של לוגן הקטן למדה מקרוב. היא חוזרת הביתה לישון בכל לילה. ואז בכל בוקר, היא חוזרת לבית החולים כדי להיות עם בנה בפגיה. לוגן נולד בשבוע ה 25 להריונה של אמו, ואמא שלו אמרה שהיא מרגישה אשמה שהיא יכולה להישאר איתו 24/7.
עד שיום אחד הכל השתנה. היא הגיעה לבית החולים וראתה את דיוויד יושב בכיסא מחזיק את בנה בזרועותיו.
“הוא חייך ואמר, ‘היי! אני הסבא של הפגיה’ “.
אמו של לוגן מיד החלה לבכות כשרגשות האשמה והצער שלה לאט לאט דעכו.
היא התקשתה לעצור את הדמעות, אך היא הצליחה לצלם תמונה של לוגן ודיוויד. ואז, בית החולים פרסם את התמונה בעמוד הפייסבוק שלו, ומאות אלפי אנשים שיבחו והיללו את ‘הסבא של הפגיה’.
בית החולים כתב, “התמונה הזו מתעדת רק רגע אחד יקר עם מתנדב שהוא אגדה בבית החולים, אשר מחזיק את ידיהם של מטופלים וההורים שלהם ב 12 השנים האחרונות”.
דיוויד פשוט מאושר להחזיק את הפגים ולעזור להורים שלהם בזמנים הקשים ביותר בחייהם.
“אם יש משהו שאני יכול לעשות כדי שאנשים ירגישו שמטפלים בהם, זה מה שאני אעשה”, אמר דיוויד.
למרבה המזל, מספר תחנות טלוויזיה ועיתונים העלו את האדם היקר הזה לכותרות. אחרי 12 שנים, המעט שאנו יכולים לעשות זה לגרום לכמה שיותר אנשים להכיר את האיש המדהים הזה!