מערכת דיילי באזזבמשך שלוש שנים, אדם הומלס ישב באותה פינת רחוב בעיר וובסטר, טקסס.
לא משנה מה היה מזג האוויר בחוץ, הוא נשאר באותה פינה – אם הייתה שמש קופחת או מבול שוטף.
“מישהו צריך לעשות משהו בנוגע לבחור הזה”, מלמלו תושבים מקומיים כשהם חלפו על פניו עם הרכב.
אבל אף אחד לא לקח את הזמן כדי לבדוק מדוע הוא יושב באותה הפינה יום אחרי יום במשך שנים. עד שאישה אחת בשם ג’ינג’ר ספראוס עצרה לידו עם רכבה ופתחה את החלון.
היא למדה שלאיש יש שם – קוראים לו ויקטור הבארד, והוא בן 32.
רוב האנשים הניחו, ובצדק, שויקטור הוא הומלס. אבל הם לא ידעו שהוא סובל ממחלת נפש.
ג’ינג’ר שאלה את ויקטור מדוע הוא תמיד יושב באותה פינה.
והתשובה של ויקטור תשנה את החיים של שניהם לנצח…
ג’ינג’ר ספראוס היא אמא המתגוררת בוובסטר, טקסס. היא ובעלה, דין, מנהלים בית ספר לבישול בשם ‘אמנות הארוחה’.
כמו רוב תושבי וובסטר, ג’ינג’ר הבחינה באדם ההומלס שיושב בפינה של אחד הצמתים.
שמש או גשם, הבחור ישב באותה פינה יום אחרי יום במשך שלוש שנים.
יום אחד ג’ינג’ר נסעה אליו, פתחה את החלון והחלה לדבר איתו.
זה היה הרגע שהיא גילתה את הסיבה שוברת הלב למדוע ויקטור יושב באותה פינה במשך שלוש שנים.
ויקטור הבארד הוא בן 32. הוא סובל ממחלת נפש, הוא הומלס, והוא הפך להומלס מאז שאמא שלו נטשה אותו לפני שלוש שנים.
פינת הרחוב בה ויקטור נמצא בכל יום היא המקום האחרון בו ויקטור ראה את אמו, ומאז לא ראה אותה שוב.
ויקטור חיכה לה באותו במקום במשך שלוש שנים בתקווה שהיא תחזור בשבילו.
כשג’ינג’ר שמעה את הסיפור שלו, היא מיד הרגישה חיבור לויקטור. וכשהעונה התחלפה מסתיו לחורף, ג’ינג’ר דאגה לבריאות של ויקטור כשהוא נמצא בחוץ, בקור.
היא החלה לבקר את ויקטור בהפסקות שלה, ואחרי זמן מה ג’ינג’ר ובעלה הסכימו שויקטור יבוא לביתם בכל פעם שהוא רוצה להתחמק מהקור או לאכול ארוחה טובה.
אך טוב הלב של ג’ינג’ר לא נגמר שם.
במהלך שלושת החודשים הבאים, היא עזרה לויקטור לקבל טיפול פסיכיאטרי, היא הוציאה אותו מהרחוב, ונתנה לו עבודה במסעדה שלה.
ג’ינג’ר תיעדה את חייו של ויקטור בעמוד פייסבוק בשם This is Victor.
העמוד צבר עשרות אלפי לייקים תוך זמן קצר. הסיפור של ויקטור נגע לליבם של אנשים רבים והם עזרו ותמכו בו בכל דרך שיכלו.
מהר מאוד כל העיר עמדה מאחורי האיש שעליו היו חולפים עם הרכב.
אנשים תרמו לו בגדים וציוד ואספו כסף כדי לשלם את החשבונות הרפואיים של ויקטור.
אנשים מכל ארצות הברית חברו יחד והקימו לו עמוד התרמה באתר GoFundMe.
ויקטור עלה במשקל וסוף סוף גם יכל לראות בצורה טובה.
אבל הדבר החשוב מכל? בזכות הסיפור של ויקטור, אנשים מכל העולם נהיו מודעים לכך שאנשים שהם אולי קוראים להם מטרד הם למעשה אנשים טובים שמתקשים לשרוד בעולם.
אחרי שהסיפור הזה עשה כותרות בכל העולם, דודו של ויקטור יצר קשר עם ג’ינג’ר.
הוא גר בצידה השני של טקסס, וברגע ששמע על הסיפור הוא נסע מיד לוובסטר.
לאחרונה, ויקטור התאחד שוב עם אמו.
“זכיתי לדבר איתה ואני באמת מרגיש שהגשמתי משהו”, אמר ויקטור.
אבל שום דבר מזה לא היה קורא לולא ג’ינג’ר.
“היא הגיעה משום מקום והיא בעצם הצילה אותי. כמו מלאכית”, אמר ויקטור.
גם ג’ינג’ר רואה דברים אחרת מאז שפגשה את ויקטור.
“הבחור הזה פשוט נותן לי השראה. אם הוא יכול להיות נחמד, אדיב, מלא חמלה ומאושר, אז גם אני יכולה”, היא אמרה.
לפעמים כל מה שצריך זה אדם חברותי ומחוייב כדי להתחיל בשרשרת אירועים חיוביים מדהימה.
הסיפור זה ריגש אותנו מאוד ואנחנו רק יכולים לקוות שהוא יתן השראה לאחרים להיות אכפתיים כלפי אלו שהחיים לא באים להם בקלות.